יום ראשון, 8 בפברואר 2009

לא סופ"ש ולא נעליים

כשאני קולטת כמה אני לא מעדכנת את הבלוג \ משתתפת בפורומים \ קוראת אימיילים אני אשכרה מרגישה עגומה. וזה רק מצטרף לרגשי האשם שתקפו אותי השבוע. כשנשארתי בבית עם ארי - פחדתי שאני מזניחה את העבודה ויפטרו אותי. כשהלכתי לעבודה - פחדתי שהוא לא יוצא מהמחלה בגלל שאני בקושי איתו. גם הסופ"ש היה קשה בגלל יום ההולדת של חמותי, שהיה אצלנו בחצר וזה אומר הרבה בלאגן ורעש. אה, ותוסיפו לזה את העובדה שהייתי חולה כל השבוע, כי ככה זה שמקיאים עלייך חצי לילה ומשלשלים עלייך יום אחרי, ובשישי גם בעלי נפל שדוד. הבית היה הפוך, אנחנו היינו מותשים והילד עשה לנו קונצים בשינה.
אההההההההההההההההה
וואו, איזה כיף לקטר

אבל יש גם דברים טובים!
* אחרי שכבר איבדנו תקווה, ארי מוציא שתי שיניים בבת אחת! כמובן שלקח לו שבועיים להוציא את הביצבוץ ועכשיו צריך כנראה לחכות עוד שבועיים עד שהן יהיו ממש ממש בחוץ, אבל זה גם משהו.

* הוא התחיל לאכול לחם והוא דווקא די מרוצה מזה. זה בא כפיצוי על כך שהוא מסרב לאכול בכפית וצריך לבנות לו מצגת שלמה של מזון על הצלחת כדי שהוא יואיל בטובו לאכול בעצמו עם הידיים.

* בגלל הוירוס ירדתי איזה שני קילו, נראה לי. עכשיו אני כבר לא שמנה, אלא סתם נראית בהריון.
* קנינו חוברת תשבצים חדשה והספקתי היום בבוקר לתלות כביסה. אח, רגעים קטנים של אושר.

בדרך כלל אני לא שמה תמונות, אבל בא לי




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה