וואו, שש וחצי בערב ועדיין אור. ממש מרגיש לי כמו אמסטרדם, רק ששם זה עשר וחצי בלילה ועדיין אור. כן, זה ההבדל היחיד.
אור בערב זה טוב. נעים יותר להסתובב בחוץ והילד נכנס לאמבטיה רק בסביבות 7. ילד גדול! בחודש הבא הוא יהיה בן שנה. אמאל'ה! (זו אני)
היום חגית מהעבודה אמרה לי שמאז שחזרתי מהחופשת לידה אני הרבה יותר רגועה.
אמרתי לה: חגית'וש.... סתמייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כשהוא נולד הייתי בטוחה שאני אסתובב כל היום עם פנקס ומחברת וארשום כל בדל התפתחות כולל תמונה
בנתיים, אף אחד מאתרי האיכסון תמונות שלי לא מעלה לי תמונות (דיכאון)
ואני לא זוכרת איפה ומתי עידכנתי לאחרונה מה הוא עושה.
* יוצאות לו שתי שיניים עליונות. הן נראות גדולות! אם לילד שלי יהיו שיני שפן אני אהיה מאוד מאוכזבת.
* עומד, צועד סביב השולחן או הלול והולך עם ההליכון.
* מחזיק את הבקבוק לבד ובכיף. היום בבוקר הוא שכב במיטה עם הבקבוק של הבוקר וצפה במובייל, ואני ישבתי במטבח עם כוס קפה וצפיתי בעיתון. מזל שכך, כי ממש קשה לי להתחיל את הבוקר בלי קפה. אפילו בשביל הקפה אני צריכה קפה. איזה מזל שיש לי ילד מתחשב.
* הוא גם רוצה לאכול לבד. יופי שהוא רוצה! השבוע הוא התעלל בגביע גמדים. שניים ליתר דיוק. ליקק אותם מכל הכיוונים, ניסה לדחוף להם את הכפית (רק מהצד הלא נכון, לא של הכפית ולא של הגביע) טבל בהם בייביביס ותוך כדי גם השפריץ לכל עבר. בקיצור בא אל קירבו משהו כמו 15% מכל העסק הזה. נו טוב, ארוחות ערב are over rated
* מוחא כפיים, זורק כדור במגושמות דובית (אבל מת על כדורים! פשוט מתעלף מהתרגשות), מטפס מדרגות, אוהב מגלצ'ות (מנדנדות קצת נמאס לו לאחרונה) ועכשיו אנחנו עובדים על מוטוריקה עדינה, דפדוף וכפתורי לחיצה וכל זה.
* קניתי לו ספר קוקו עם חיות שמציצות, אז הוא נבהל מהינשוף (אבל בנתיים התרגל). קניתי לו בזול סטריט צפרדע כזו לאמבטיה, אז גם ממנה הוא נבהל. חמותי לקחה אותו לחברה שלה, אז הוא התבייש כל הערב והיה "לא חבר". ואם הוא רוצה לאכול לבד ואני מתעקשת איתו על כפית, וואי וואי איזה צרחות. עוד לא בן שנה וכבר בן שנתיים.
* אבל הכי מצחיק הזה באיזה בוקר, כששמתי אותו במיטה ורציתי ללכת להכין בקבוק. הוא היה דווקא במצב רוח קוטרי והתבכיין, אז שמתי לו את הבובה שלו וספר ואמרתי לו שאני כבר באה וכל ההרגעות הרגילות. הלכתי למטבח אבל עוד קפצתי להציץ, ומצאתי אותו משחק עם הבובה אבל עדיין מייבב, כדי שאשמע. "לא אשבר"! זה מה שהוא רצה להגיד לי. טוב, אני ג'ינג'ית. לא מאיימים על יונה ביין, וכל זה.
וואי אני כבר מתה שיהיה חם ונקנה לו מלתחה חדשה וקצרה. איזה כיף! נמאס כבר מהחליפות פוטר האלו לגן, שיעמום תנכ"י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה