יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

פרשת וינעל


זה הכול קונספירציה, אני אומרת לכן. הנעלי גלי האלה, יש להם ביד כבר חצי נוסחה להשתלטות על העולם. קודם כל, כל החנות בנויה ממבצרים של קופסאות נעליים. כל ילד מתחת למטר ועשרה מתנדף לך מול העיניים בשניות ולא משנה באיזה מקום מרכזי בחרת לשבת. המדפים עמוסים בנעלי ספורט ילדים במגוון גזרות - פו הדב, בוב הבנאי, פישר פרייס, מיקי שמיקי ופיקי. כולל אורות מהבהבים! שאגב אין עליהם אחריות. הבעיה היא שכמו בג'ינסים זולים, גם כאן אין מידה אחת  דומה לרעותה. 22 בפו הדב זה לא ה-22 של מיקי, ובטח ובטח שלא ה-22 של נעלי העור. אלה גדולות, אלה קטנות, ההן מכוערות ולהן יש שרוכים. שרוכים! למען השם! במידה 22! 

אז במשך 40 דקות שנדמו כנצח מדדנו כ-10,000 זוגות נעליים בלבד. עזרה לנו מאוד נוכחותה של נועם החברה מהגן, שעקב גילה המתקדם (רבע לשלוש) לקחה אחריות על הילד, רצה אחריו ברחבי החנות וצעקה בוא הנה בוא הנה. נכון חמוד??? זה רק אומר שהיינו צריכים לחפש את שניהם, כמובן. אחר כך היא השתלטה שוב על מצב העניינים והורידה לו את נעל שמאל בשעה שאני הלבשתי את ימין בטענה ש"זה גדול עליו"

בסוף זה באמת היה גדול עליו, מי היה מאמין.

באנו כדי לקנות זוג נעלי ספורט במבצע (השני ב-40 ש"ח)
וחזרנו עם זוג נעלי עור במחיר מלא (179.90)
וברור לכם שאין לי מושג אם הן מתאימות לו או לא. זו קונספירציה, כמו שאמרתי. הם רק רצו שאני אצא מהחנות עם קופסא.


* וזה העונש שלי על שנדבקתי לשיר הר"מ:
מה נועלים, מה נועלים, גם קטנים וגם גדולים
על הרגליים... נועלים נעליים!
כשהולכים גם הן הולכות - כך כך כך כך
כשקופצים גם הן קופצות -טראח טראח טראח טראח
ואם נחוץ, יודעות הן גם לרוץ,
לרוץ מהר לרוץ מהר לרוץ לרוץ לרוץ..

אתם רואים, עכשיו גם אתם סובלים. מואה אה אה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה