זוג חברים מאוד טוב שלנו התחתן. מה זה טוב? החתן סוג של אח. שזו קצת בעיה, כי לאירוע המרגש הוזמנו: אנחנו, אחותי הקטנה, האחים של פוך, ההורים שלו ועוד זוג חברים שלנו. מסקנה: לא נשאר מי שיעשה על הילד בייביסיטר! היינו שבורים, אבל אז נזכרנו שיש לנו את איילת, שתודה לאל טרם הספיקה לקשור קשרים חברתיים עם המעגל הפנימי שלנו. אנחנו מאוד אוהבים אותה אבל נראה לי שעדיף להשאיר את זה ככה.
במהלך הערב התכתבנו קשות, רק קחו בחשבון שזה היה בהפרשים של רבע שעה לפחות בין הודעה להודעה.
- מה נשמע? חרשת כבר על הפורנו של פוך ביסמקס? הילד זז או משהו?
- בקושי זז, חמוד נורא וממש בא לי להציק לו. איפה הפורנו?
- יאללה תעירי אותו ולכו לנדנדות בגן גלר. נכנסים ליס מקס עם הכפתור האמצעי בשלט ואז "תוכניות מוקלטות"
- אני לוקחת אותו לפאב, בא לי בירה
- בכיף אני אומרת
- תתקשרי לפני שאתם חוזרים שנספיק לחזור מהפאב
- עזבי, נפגוש אתכם שם
- חח, ממש משעמם בחתונה?
- לא! האמת מגניב, אני פשוט ליד השולחן אוכלת אז אמרתי נציק לך קצת
- מה יש לאכול?
במבה, ופלות ולחם עם גבינה :- \
- התכוונתי בחתונה!
- גם! אכלתי בקר טעים, אורז, תפוא, 2 מרגריטות ו2 ויסקי. הסבתא אמרה שהיא עוד מעט יוצאים.
- את כותבת כמו שיכורה!
- יש מצב!
אני דווקא לא הייתי כל כך שיכורה כמו אח של פוך, שניגש אלי ואמר - שתדדד, שתדצצצ, שדת! שתדעי לך שאני לא נוהג!
אמרתי לו שהוא צודק, ושנחזור כבר עם פוך כי גם אני לא משהו. בהמשך הערב הוא רקד סלסה עם עצמו, נרדם בעמידה בפינה של האספרסו, כמעט התעלף ביציאה מהשירותים, וכל הזמן הזה המשיך לטעון בתוקף שהוא לא שיכור, רק מסטול, כי אם הוא היה שיכור - הוא היה מקיא. באותה הזדמנות הוא גם שאל אותי 1000 פעם אם אני נוהגת, ואלף פעם עניתי לו שפוך נוהג אבל זה כנראה לא נקלט אצלו. בסוף פוך העלה אותו הביתה וחזר אחרי שעה כי הוא הקיא על כל המעלית. אקס ניי און דה "רק מסטול" איי.
בכלל, היה מצחיק.
אתמול (שבת) הצלחנו בשעה טובה לרכוש כסא בטיחות לילד, 850 ש"ח בטויס אר אס שזה רק 50 ש"ח יותר מכסא אחר שרצינו :-. אבל קיבלנו איזה 250 זיכוי לקניה הבאה, והגשתי אותם לאיילת בחגיגיות, יען האישה עשתה צדקה והביאה לנו ביום שישי את הכסא אוכל של הקטנה, שכבר גדולה. תודה לאל! כבר השתגעתי. עכשיו נשאר רק טיולון, וזה אני חייבת לעשות כי בעלי הדביל מתעקש לקנות מקלרן, ונראה לי מטופש לקנות טיולון ב-600 שח, ועוד לא מוצלח במיוחד, רק בגלל שזו אותה חברה שעושה רכבים לפורמולה1. כאילו באמת, מה?
אגב בטויס הסתובבתי עם הילד על הידיים ומידי פעם תקעתי אותו באיזה הליכון או משהו כדי להשתחרר. בסוף עברנו בין מדפי הצעצועים והראתי לו כל מיני שמונצ'ס, ואז, הו אז! הראתי לו כלב מבד, והתגובה היתה, איך להסביר? צווחות גיל ואושר שלא השאירו לנו ברירה אלא לרכוש את הכלבלב בהנחה היסטרית (40 במקום 90) ולקרוא לו "ווף". אנחנו לא מתוחכמים, אני יודעת.
בשבת איילת והקטנה אכלו איתנו. הקטנה גילתה שבננות לא גדלות בסופר אלא על עץ (יש לנו עץ בננות קטן בחצר). אחר כך היא עמדה במרפסת והסבירה לנו שהבננות הן "למטה למעלה" (העץ למטה בחצר, הבננות למעלה על העץ, מה לא ברור?). היא מה זה מצחיקה, זה כמו ה- "לא כן" שלה, כשהיא אומרת לא, ואז אמא אומרת כן, אז היא מתעקשת - "לא כן!". חמודה. באמצע הארוחה נמאס לה כנראה, כבר היתה עייפה, אז היא פשוט קמה מהשולחן, אמרה "ביי אַלי" (ארי) והלכה. הורסת, הורסת.
אלי = ארי
סלי = שירה
סימי = שימי (החתולה)
ויוי = טוויגי (עוד חתולה)
אללת = איילת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה