ביום שישי זה קרה. כמובן! הדברים האלה תמיד קורים ביום שישי. הטמפרטורה בפריזה הגיעה ל18 מעלות ונאלצנו לזרוק בשר שהיה יכול להאכיל שבט קטן באפריקה. במקרר עצמו הטמפרטורה עלתה ועלתה ועלתה. ב-26 מעלות הוצאנו את השטקר , העברנו את הספגטי והפולקע לחמות, את המעדנים של הילד לשכנה ממול ואת הבירות למסיבה של אחיו הקטן של פוך. כולם שמחים ומאושרים! חוץ ממני, שאין לי אפילו מים קרים לשתות. וגם לא גלידה. וגם לא חלב. ואם אני רוצה משהו לאכול, אני צריכה לעבור בין הבתים וללקט. thats sad
כדי לברוח מהדיכאון נסענו ביום שבת לבריכה עם אא"א והבנות. היה כיף! חשבתי שזה יעייף את הפסיכופט הקטן, אבל בפסיכופטיה כמו בפסיכופטיה, אין דבר כזה. הוא המשיך להתרוצץ בלי הפסקה עד 8 וחצי בלילה, שזו בושה. בכלל, בזמן האחרון הוא מושך עוד שעה מהשעת שינה. אם לפחות היה לי מקרר! אז הייתי יכולה להתמודד עם המצב.
מה הקשר? אין. ואל תהיו נודניקים.
יש גם קצת ענייני שיניים. כל הלילה הוא שיגע אותי עם מיני התעוררויות כל רבע שעה. בסוף נכנעתי והעברתי אותו למיטה שלנו. אז לא מספיק שהוא בעט בי ובפוך כל הלילה, אז גם בשלב מסויים נפל לו המוצץ, וראיתי אותו מגשש אחריו בעיניים עצומות, מוצא, מצמיד לאוזן ואומר "אלו?"
נקרעתי מצחוק.
ובבוקר השארתי אותו לישון והלכתי להכין לעצמי קפה-עמיד-בלי-עוגה עקב המצב. אחרי כמה דקות הוא התעורר, וזה נשמע ככה:
את זההה????
הלכתי לראות מה השאלה בעצם. הוא עדיין היה מעוך במיטה וחצי ישן. כשניגשתי אליו הוא הצביע על המזגן שמעליו ואמר-
את זההההה????
ואז הוא ירד מהמיטה והתחיל לחרוש.
אנרג'ייזר, אני אומרת לכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה