חלמתי שאני מחכה עם הילד לאוטובוס, ובתחנה לפנינו יש חבלן משטרתי שמטפל בחפץ חשוד. אני סותמת לילד את האוזניים מהרעש של הפיצוץ, אבל ברגע האמת יש רק שקט כזה ואחרי כמה שניות אני מוצאת את עצמנו כמה מטרים משם. אני עולה לאוטובוס ומספרת לנהג מה קרה. אני אומרת לו שאני צריכה לחזור לכפר סבא, והוא נותן לי את הכתובת של התחנות שלו, מה שלא עוזר לי בכלום.
אני יורדת עם הילד איפה שהוא אמר לי לרדת, וכאן מתחיל הסיוט. אנחנו הולכים והולכים ואני מנסה לתפוס מונית ושום דבר לא הולך לי. באיזהשהוא שלב אני מגלה שאני מחזיקה רק את התיק ולא את הילד, וכשאני מחפשת אותו אני מוצאת אותו מתרוצץ על הכביש רק עם חיתול. אני רצה אליו והוא בורח לי, מגיעה מכונית ואני מסמנת לה לעצור ורק אז מצליחה לתפוס אותו.
אחר כך היו עוד כמה מקרים שבהם הוא נעלם לי מהידיים אבל מצאתי אותו למרגלותיי.
באיזשהוא שלב בחלום נכנסנו לאיזה פאב עלוב, אני חושבת שרציתי לשטוף לו את הפנים ולתת לו צ'יפס. לא היה לי כסף וגם לא היו נחמדים אלי. אני זוכרת שמתישהוא בכיתי למישהו את כל הקורות אותי ושאני רק רוצה להצליח לחזור לכפר סבא בשלום. לא זוכרת אם זה באמת קרה בסוף.
התעוררתי תפוסה לגמרי כי שוב הילד ישן לרוחב המיטה ואני נדחקתי לפינה באיזו תנוחה הזויה. אנחנו כבר שלושה ימים תקועים בבית. ביום שני זה היה סתם בשביל המנוחה, תיכננתי לצאת איתו אחר הצהריים אבל אז בדיוק עלה לו החום ומאז לא ירד. אני גמורה גמורה גמורה. גם הילד. משעמם לו, מסכן. ובחצר יש בעיה - אמנם יש מלא משחקים אבל גם מלא יתושים והרגליים שלי מלאות עקיצות שמושכות אליהן זבובים :- גם לילד יש עקיצה מגעילה במיוחד על הרגל. אני מורחת עליה את כל מה שאני יודעת והרופאה המליצה אבל כלום לא עוזר.
בסוף נגלה שהחום זה בגלל העקיצה. והעקיצה זה בגלל השיניים. והשיניים זה בגלל הלחות. והלחות זה בגלל שהעולם עומד להיחרב. חשבון פשוט.
מי היה מאמין שיבוא היום ובו נקודת האור היחידה שלי תהיה דיסק של רינת גבאי עם שירי נעמי שמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה