אני ממש מרחמת על החתולים של אור יהודה.
אני בטוחה שמסתובבים פה אנשים שאוהבים חתולים, ויודעת לפחות על חנות אחת שהבעלים שלה מאכילים, אבל משהו בסביבה של המפעלים והמשרדים פה גורמת לאיזור להיות המקום אליו באים חתולים כדי למות. לא, סליחה, אני אתקן את עצמי - הם באים לפה כדי לגסוס, גסיסה מתמשכת שיכולה להימשך על פני שנים.. טוב שנתיים. אם האי היפני ההוא נקרא "גן העדן של החתולים", אז אור יהודה היא הגיהנום. החתולים פה כל כך מסכנים, שאני לפעמים מאחלת להם שתבוא העיריה ותרעיל אותם קצת. נראה לי שהזמן שבו הרעל מתפשט להם בגוף והם מרגישים שקיצם קרב - גורם להם דווקא לשלווה, שהנה, זה נגמר. הסוף מגיע, תודה לאל.
ומדהים שבתוך כל הגועל הזה הם ממשיכים להתרבות. חיה מטומטמת. בקושי נשארה בהם מספיק חיות לחצות את הכביש, אבל להזדווג הם יזדווגו בכיף!
בחניון הפתוח שאני חונה בו, אני תמיד רואה חתולים מסתובבים כי זה מאחורי הבניין, באיזור פחי הזבל. הפועלים לפעמים זורקים להם שם טונה או לחם או משהו. לא נראה לי שיש להם אוכל בשביל עצמם. בכלל אין בבניין הזה כלום, אולי שתי חנויות. אני אומרת לכן שהמקום הזה דפוק, האור יהודה הזה. גם אני מביאה לפעמים אוכל אבל כשהגיע החורף זה הפך להיות בעייתי, כי כל השטח שם בוצי ואין הרבה מקום לפזר. אבל הם ממשיכים להסתובב שם, מרוטים, פצועים, עייפים, מורעבים. מתים ובאים אחרים.
בחניון עומד רכב נטוש. הייתי מתעצבנת כי הוא תופס חניה אבל הוא עומד בדיוק ליד ערימת הזבל של הקרטונים והלבנים, אז מי רוצה לחנות שם בכלל. לפני כמה זמן מישהו הגדיל ועשה ופרץ לרכב הזה, ריסק את השמשות ולקח.. טוב לא יודעת מה היה שם לקחת. סתם פירקו אותו לגמרי והלכו. בהתחלה שמחתי כי אמרתי הו! עכשיו יהיה לחתולים מקום לישון בו! אבל... בגלל שהפורצים שברו את כללל החלונות, הכסאות מלאים זכוכיות ועכשיו בעצם זה סתם שלד פרוץ לרוח ולגשם. הרצפה כבר התמלאה שלוליות מים.
היום באופן סופי ומוחלט נמאס לי לראות את זה.
אז אספתי מהזבל שם בצד כמה קרשים וקרטונים ועוד משהו
ואת המושב האחורי השבור הרמתי כי כל הזכוכיות היו עליו
ובתא המטען הוצאתי את הדיקט עם הזכוכיות
והוצאתי מתא המטען שלי כמה שמיכות מלוכלכות שמעלות שם אבק
וניסיתי לעשות עם זה משהו.
לצערי, עדיין צד אחד של הרכב פרוץ ולא מצאתי עם מה לסגור אותו.
אבל אני מקווה שלפחות קצת קצת זה יעזור להם.
עכשיו ניתן לזה כמה ימים ונראה איך זה מחזיק מעמד.
ועדיין אני מקווה בשביל החתולים המסכנים של אור יהודה שיפגשו את המוות מהר ויפסיקו לסבול.
אגב לפני שנים רבות מצאתי ברכב נטוש חתול קטן וחמוד
כל כך חמוד שהוא הצליח להשתחל לליבה של אימי ולגרום לה להרשות לי לאמץ אותו
אמנם הוא גדל להיות פסיכופט בריבוע אבל עדיין - חמוד. אולי זו הסיבה שיש לי משיכה בלתי מוסברת למכוניות נטושות :-P
שיהיה יום טוב וחמים לכולנו! ולכו תאכילו חתול או משהו.
אני בטוחה שמסתובבים פה אנשים שאוהבים חתולים, ויודעת לפחות על חנות אחת שהבעלים שלה מאכילים, אבל משהו בסביבה של המפעלים והמשרדים פה גורמת לאיזור להיות המקום אליו באים חתולים כדי למות. לא, סליחה, אני אתקן את עצמי - הם באים לפה כדי לגסוס, גסיסה מתמשכת שיכולה להימשך על פני שנים.. טוב שנתיים. אם האי היפני ההוא נקרא "גן העדן של החתולים", אז אור יהודה היא הגיהנום. החתולים פה כל כך מסכנים, שאני לפעמים מאחלת להם שתבוא העיריה ותרעיל אותם קצת. נראה לי שהזמן שבו הרעל מתפשט להם בגוף והם מרגישים שקיצם קרב - גורם להם דווקא לשלווה, שהנה, זה נגמר. הסוף מגיע, תודה לאל.
ומדהים שבתוך כל הגועל הזה הם ממשיכים להתרבות. חיה מטומטמת. בקושי נשארה בהם מספיק חיות לחצות את הכביש, אבל להזדווג הם יזדווגו בכיף!
בחניון הפתוח שאני חונה בו, אני תמיד רואה חתולים מסתובבים כי זה מאחורי הבניין, באיזור פחי הזבל. הפועלים לפעמים זורקים להם שם טונה או לחם או משהו. לא נראה לי שיש להם אוכל בשביל עצמם. בכלל אין בבניין הזה כלום, אולי שתי חנויות. אני אומרת לכן שהמקום הזה דפוק, האור יהודה הזה. גם אני מביאה לפעמים אוכל אבל כשהגיע החורף זה הפך להיות בעייתי, כי כל השטח שם בוצי ואין הרבה מקום לפזר. אבל הם ממשיכים להסתובב שם, מרוטים, פצועים, עייפים, מורעבים. מתים ובאים אחרים.
בחניון עומד רכב נטוש. הייתי מתעצבנת כי הוא תופס חניה אבל הוא עומד בדיוק ליד ערימת הזבל של הקרטונים והלבנים, אז מי רוצה לחנות שם בכלל. לפני כמה זמן מישהו הגדיל ועשה ופרץ לרכב הזה, ריסק את השמשות ולקח.. טוב לא יודעת מה היה שם לקחת. סתם פירקו אותו לגמרי והלכו. בהתחלה שמחתי כי אמרתי הו! עכשיו יהיה לחתולים מקום לישון בו! אבל... בגלל שהפורצים שברו את כללל החלונות, הכסאות מלאים זכוכיות ועכשיו בעצם זה סתם שלד פרוץ לרוח ולגשם. הרצפה כבר התמלאה שלוליות מים.
היום באופן סופי ומוחלט נמאס לי לראות את זה.
אז אספתי מהזבל שם בצד כמה קרשים וקרטונים ועוד משהו
ואת המושב האחורי השבור הרמתי כי כל הזכוכיות היו עליו
ובתא המטען הוצאתי את הדיקט עם הזכוכיות
והוצאתי מתא המטען שלי כמה שמיכות מלוכלכות שמעלות שם אבק
וניסיתי לעשות עם זה משהו.
לצערי, עדיין צד אחד של הרכב פרוץ ולא מצאתי עם מה לסגור אותו.
אבל אני מקווה שלפחות קצת קצת זה יעזור להם.
עכשיו ניתן לזה כמה ימים ונראה איך זה מחזיק מעמד.
ועדיין אני מקווה בשביל החתולים המסכנים של אור יהודה שיפגשו את המוות מהר ויפסיקו לסבול.
אגב לפני שנים רבות מצאתי ברכב נטוש חתול קטן וחמוד
כל כך חמוד שהוא הצליח להשתחל לליבה של אימי ולגרום לה להרשות לי לאמץ אותו
אמנם הוא גדל להיות פסיכופט בריבוע אבל עדיין - חמוד. אולי זו הסיבה שיש לי משיכה בלתי מוסברת למכוניות נטושות :-P
שיהיה יום טוב וחמים לכולנו! ולכו תאכילו חתול או משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה