אני חייבת לספר לכם מקרה מדהים שקרה לנו השבוע. מתנה קוסמית מופלאה. נכון שכל האסטרולוגיות אמרו שב-21.12.12 כדור הארץ יקפוץ למימד אחד ונחווה שנה של אהבה??!?!? טוב, אז כזה.
ומקרה שכך כך קרה... יום חמישי, אני ועינב קובעות לצאת לסיבוב הליכה. בעצם צריך להקדים ולציין שימי חמישי שמורים אצלנו לסיבוב מציאות, כי זה היום שכולם מוציאים רהיטים וחפצים למשאית פינוי שבאה למחרת, ולכן זה היום שהמון מכוניות נוסעות ברחובות הפנימיים ממש לאט... ואנשים נורמאטיבים, כמונו, מחטטים בערמות כמו מסכנים. לרומן שלי עם אוצרות הרחוב מגיע פוסט בפני עצמו, אבל לא עכשיו... כמו בקולנוע, את הפריקוול נכתוב אחר כך. עכשיו נחזור ליום חמישי.
בכלל לא התכוונו לחפש אוצרות. לא באתי עם האוטו בכלל, סתם רצינו ללכת ברגל ולדבר, אבל עוד לפני שהספקנו לתפוס קצב, נתקלנו בערימה. לא התכוונו להתעכב עליה, אנחנו כבר די למודות ניסיון... נדנדת גינה שבורה, כמה תיקים, מנורה של איקאה (שגם לי יש!) וארגז.. ספרים!
אני שונאת כשאנשים זורקים ספרים. זה מעציב אותי ומרגיז אותי. אני לא יכולה לאסוף הביתה כל ספר במצב טוב שאני מוצאת ברחוב.. חבל שאין איזו אגודה שאפשר להתקשר אליה לחילוץ SOS.
התחלנו לחפש בארגז הספרים, ומה שמצאנו שם היה באמת הגזמה פראית. כמה ספרים מהסדרה של חולית, כמה ספרים מהסדרה של "שיר של אש ושל קרח" (AKA משחקים הכס) עוד כל מיני סדרות מד"ב ופנטזיה, ניל גיימן, רוג'ר זילזאני, וזה בנוסף לכל מיני ספרי פרוזה מהשנים האחרונות - נער קריאה, נער החידות מבומביי.. ועוד. כל כך הרבה שכבר שכחתי.
באמצע החפירה התקשרתי לבעלי היקר, חובב הפנטזיה והמד"ב, ואספן ספרים כפייתי אפילו יותר ממני. התחלתי להקריא לו את שמות הספרים. "טוב טוב טוב טוב" הוא קטע אותי באמצע, "איפה אתן נמצאות??" תוך כמה דקות הוא הספיק להזעיק את הדוד שיעשה בייביסיטר על הילדים הישנים ועצר לידינו בחריקת בלמים. עד שהוא הגיע הספקתי למצוא עוד ארגז, שלרגע חשבתי שיש בו משהו ג'יפי, אבל אז גיליתי שהוא כבד נורא, ושיש בו ספרים.
וגם אחרי שבעלי הגיע, מצאנו עוד ארגז ספרים. בזה האחרון היו בעיקר חוברות וספרי לימוד, אבל לא רק.
והחלק החשוב הוא, מה שבאמת הרס אותי, זה שכל הספרים היו חדשים לגמרי. הוצאות חדשות, או כאלו שלא ננגעו, או נקראו רק פעם אחת, אם מתעקשים. מי זורק ספרים חדשים לרחוב? וספרים נדירים? וסדרות שלמות, שכנראה לקח כמה שנים לאסוף אותם? רק כדי לסבר את האוזן, למי שזה פחות הז'אנר שלו - כמעט ואין מבצעים על ספרי מד"ב ופנטזיה... נדיר בהחלט. כך שכל ספר בערימה הזו שווה כמעט 100 ש"ח, אנחנו חזרנו הביתה עם איזה 20 ספרים, תעשו את החישוב בעצמכם.
מה קרה שם במשפחה הזו, שזרקה את הארגזים האלו לרחוב? האם מישהו נפטר? עזב את הארץ? חזר בתשובה? האם מי שזרק את הספרים קיבל אישור או רק מסר לבעלים שהוא "מפנה מקום בספריה"? מוזר, וכנראה שלעולם לא נדע את התשובה.
ועכשיו? עכשיו יש לנו המון ספרים חדשים ועוד לא התחלנו בכלל לתכנן את ספריית החלומות שלנו.
אני כבר רוקנתי קצת את הצד שני ועכשיו הוא צריך לעבור על הצד שלו ולהוציא כפילויות.
לשוק הקח-תן הבא אנחנו מגיעים עם ארגז וחצי לפחות.
אבל אתם יודעים מה בעיקר זה אומר? הכי הכי?
שחוזרים לנוהל סיבובי מציאות בימי חמישי!
ומקרה שכך כך קרה... יום חמישי, אני ועינב קובעות לצאת לסיבוב הליכה. בעצם צריך להקדים ולציין שימי חמישי שמורים אצלנו לסיבוב מציאות, כי זה היום שכולם מוציאים רהיטים וחפצים למשאית פינוי שבאה למחרת, ולכן זה היום שהמון מכוניות נוסעות ברחובות הפנימיים ממש לאט... ואנשים נורמאטיבים, כמונו, מחטטים בערמות כמו מסכנים. לרומן שלי עם אוצרות הרחוב מגיע פוסט בפני עצמו, אבל לא עכשיו... כמו בקולנוע, את הפריקוול נכתוב אחר כך. עכשיו נחזור ליום חמישי.
בכלל לא התכוונו לחפש אוצרות. לא באתי עם האוטו בכלל, סתם רצינו ללכת ברגל ולדבר, אבל עוד לפני שהספקנו לתפוס קצב, נתקלנו בערימה. לא התכוונו להתעכב עליה, אנחנו כבר די למודות ניסיון... נדנדת גינה שבורה, כמה תיקים, מנורה של איקאה (שגם לי יש!) וארגז.. ספרים!
אני שונאת כשאנשים זורקים ספרים. זה מעציב אותי ומרגיז אותי. אני לא יכולה לאסוף הביתה כל ספר במצב טוב שאני מוצאת ברחוב.. חבל שאין איזו אגודה שאפשר להתקשר אליה לחילוץ SOS.
התחלנו לחפש בארגז הספרים, ומה שמצאנו שם היה באמת הגזמה פראית. כמה ספרים מהסדרה של חולית, כמה ספרים מהסדרה של "שיר של אש ושל קרח" (AKA משחקים הכס) עוד כל מיני סדרות מד"ב ופנטזיה, ניל גיימן, רוג'ר זילזאני, וזה בנוסף לכל מיני ספרי פרוזה מהשנים האחרונות - נער קריאה, נער החידות מבומביי.. ועוד. כל כך הרבה שכבר שכחתי.
באמצע החפירה התקשרתי לבעלי היקר, חובב הפנטזיה והמד"ב, ואספן ספרים כפייתי אפילו יותר ממני. התחלתי להקריא לו את שמות הספרים. "טוב טוב טוב טוב" הוא קטע אותי באמצע, "איפה אתן נמצאות??" תוך כמה דקות הוא הספיק להזעיק את הדוד שיעשה בייביסיטר על הילדים הישנים ועצר לידינו בחריקת בלמים. עד שהוא הגיע הספקתי למצוא עוד ארגז, שלרגע חשבתי שיש בו משהו ג'יפי, אבל אז גיליתי שהוא כבד נורא, ושיש בו ספרים.
וגם אחרי שבעלי הגיע, מצאנו עוד ארגז ספרים. בזה האחרון היו בעיקר חוברות וספרי לימוד, אבל לא רק.
והחלק החשוב הוא, מה שבאמת הרס אותי, זה שכל הספרים היו חדשים לגמרי. הוצאות חדשות, או כאלו שלא ננגעו, או נקראו רק פעם אחת, אם מתעקשים. מי זורק ספרים חדשים לרחוב? וספרים נדירים? וסדרות שלמות, שכנראה לקח כמה שנים לאסוף אותם? רק כדי לסבר את האוזן, למי שזה פחות הז'אנר שלו - כמעט ואין מבצעים על ספרי מד"ב ופנטזיה... נדיר בהחלט. כך שכל ספר בערימה הזו שווה כמעט 100 ש"ח, אנחנו חזרנו הביתה עם איזה 20 ספרים, תעשו את החישוב בעצמכם.
מה קרה שם במשפחה הזו, שזרקה את הארגזים האלו לרחוב? האם מישהו נפטר? עזב את הארץ? חזר בתשובה? האם מי שזרק את הספרים קיבל אישור או רק מסר לבעלים שהוא "מפנה מקום בספריה"? מוזר, וכנראה שלעולם לא נדע את התשובה.
ועכשיו? עכשיו יש לנו המון ספרים חדשים ועוד לא התחלנו בכלל לתכנן את ספריית החלומות שלנו.
אני כבר רוקנתי קצת את הצד שני ועכשיו הוא צריך לעבור על הצד שלו ולהוציא כפילויות.
לשוק הקח-תן הבא אנחנו מגיעים עם ארגז וחצי לפחות.
אבל אתם יודעים מה בעיקר זה אומר? הכי הכי?
שחוזרים לנוהל סיבובי מציאות בימי חמישי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה